<h1>שו"ת מהרי"ק החדשים סימן י"ב</h1>
<h2>דף נח.</h2>
מוכח בפרק שני דקדושין [מ"ט ע"ב] דרבי עקיבא היה חכם יותר מבן עזאי, דקתני התם ע"מ שאני חכם אין אומרים כר' עקיבא וחבריו, ע"מ שאני ת"ח אין אומרים כבן עזאי וחבריו וכו', ואל תשיבני מההיא דפ"ק דקדושין [כ' ע"א] דאמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא, וכן בסוטה פרק עגלה ערופה [מ"ה ע"א] ופרש"י בפ"ק דקדושין שהיה בן עזאי חריף ודרשן דאמר כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה, ובעירובין פי' נמי [כ"ט ע"א] אמר רבא הריני כבן עזאי בשוקי טבריא, ופי' רש"י שלא היה בימיו עוקר הרים כמותו, ובחגיגה פרק אין דורשין [י"ד ע"ב] מוכיח שבן עזאי נפטר בחיי ר' עקיבא גבי דההיא דארבעה נכנסו לפרדס, וא"כ ראיה שבן עזאי היה יותר עוקר הרים מר' עקיבא מדאמרי אביי ורבא הריני כבן עזאי ולא אמרו הריני כר' עקיבא, וגם מדפי' רש"י בעירובין שלא היה בימיו עוקר הרים כמותו, אפילו יהיה כן, יצטרך לומר שר' עקיבא היה בעל שמועות יותר ממנו, ואמרינן בסוף הוריות [י"ג ע"א] דשלחו מתם סיני עדיף, דאל"כ יק' מההיא דקדושין ודברכות ודשלהי מסכת סוטה ודריש הוריות ודספ"ק דסנהדרין, דמשמע מכל הני דר' עקיבא היה גדול מבן עזאי. ועוד נוכל לומר דמאי דהזכירו בן עזאי בשוקי טבריא, מפני שהיה תמיד מוכן להשיב לשואליו, שכל עסקיו לא היו אלא בדברי תורה כדאמרינן בשלהי סוטה [מ"ט ע"א] משמת בן עזאי בטלו השקדנים, ופי' שם רש"י ז"ל שוקדים על דלתות בית המדרש לילה ויום כדאמרינן ביבמות [ס"ג ע"ב] מה אעשה שנפשי חשקה בתורה, הרי לך שמשבחו בשקידת בית המדרש יותר מכל שאר החכמים, וכן משמע הלשון דבשוקי טבריא דמשמע שהיה שם מצוי תמיד להשיב לשואלים. וגם מה שפי' רש"י בערובין שלא היה בימיו עוקר הרים כמותו אפשר לומר דאשוקי טבריא קאי, כלומר שלא היה בטבריא בימיו עוקר הרים כמותו, אבל בשאר מקומות כגון בבני ברק שהיה מקומו של ר' עקיבא כדמשמע בריש פרק אחד דיני ממונות [סנהדרין ל"ב ע"ב] היה עוקר הרים כמותו ויותר דהיינו ר' עקיבא.
